דו"ח מצב: אנרגיה סולרית בישראל

על פי נתונים רשמיים, בשנת 2012 עמד שיעור החשמל המופק באנרגיות מתחדשות בישראל על 0.6 אחוז, כאשר היעד לשנת 2014 הוא חמישה אחוזים. בדצמבר 2012 נתנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את אישורה לפרויקט האנרגיה הסולרית הגדול ביותר בישראל עד כה – פרויקט אשלים. הדרך להגשמת היעד עוד ארוכה.

מעטים המשאבים שישראל התברכה בהם בשפע כמו אור השמש. בשנים האחרונות, כשהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים נמצאת בתאוצה ברחבי העולם, בישראל מנסים להדביק את המגמה הבינלאומית, וטכנולוגיות שונות של אנרגיה סולרית הן המרכיב המרכזי.

באמצע דצמבר 2012 נתנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את אישורה למה שמיועד להיות פרויקט האנרגיה הסולרית הגדול ביותר בישראל עד כה. המתקן, שיוקם בסמוך לקיבוץ אשלים שבנגב, אמור להיות מורכב משלושה מתחמים: האחד מיועד להפעיל טכנולוגיה פוטו-וולטאית, שבה קולטנים המורכבים מתאים סולריים ממירים את אנרגיית השמש לזרם חשמלי, ושני המתחמים האחרים יתבססו על טכנולוגיה תרמו-סולרית, שבה אנרגיית השמש משמשת לחימום וליצירת קיטור המניע טורבינות להפקת חשמל, כמו בתחנות כוח אחרות. בסך הכל הספק המתקן מיועד להיות כ-270 מגה-ואט. לשם השוואה, מתקן האנרגיה הסולרית הגדול ביותר בארץ היום מופעל על ידי חברת ערבה פאוור בתחומי קיבוץ קטורה, וההספק שלו הוא 4.95 מגה-ואט.

אף על פי כן עדיין מדובר בצעדים ראשונים בלבד. בשנת 2011 כ-61 אחוז מכלל החשמל בישראל יוצר באמצעות פחם. הנתח של החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות הסתכם ב-0.41 אחוז בלבד. על פי נתוני משרד האנרגיה והמים, ב-2012 עמד שיעור זה על 0.6 אחוז. ואולם, אף שניתן לראות בכך התקדמות חשובה, נראה שישראל עדיין מתקשה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה. החלטת ממשלה מלפני כעשור קבעה שמשנת 2007 לפחות שני אחוז מכלל החשמל בארץ יופק ממקורות מתחדשים, ומשנת 2016 יוגדל האחוז הזה לכדי חמישה אחוזים. בשנת 2009, ואף שהיעד הראשון טרם הושג, קבעה הממשלה שהיקף זה יגדל לכדי חמישה אחוזים משנת 2014, שנתיים לפני המועד שנקבע קודם לכן. כמו כן הוסיפה הממשלה יעד של עשרה אחוז לשנת 2020 – יעד שישראל אף הציגה אותו כהתחייבות בינלאומית במסגרת ועידת האו"ם לשינויי אקלים בקופנהגן באותה שנה.

לשם השוואה, על פי נתוני איגוד תעשיות האנרגיה והמים הגרמני (BDEW), אנרגיה סולרית פוטו-וולטאית לבדה היוותה 6.1 אחוזים מכלל ייצור האנרגיה בגרמניה בחודשים ינואר עד ספטמבר 2012.

הדמיה של פרויקט אשלים. מקור: BrightSource Industries Israel Ltd

ההשפעה של הגז הטבעי

התרחבות הנפח שתופסת האנרגיה הסולרית בישראל מתבססת על השקעות פרטיות. השגה של מימון בהיקף הנדרש ועמידה בדרישות הרגולטוריות, אומר מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח בריאיון ל"מסע אחר", הצריכו "זמן התאמה של מספר שנים, ועכשיו אנחנו רואים את הפירות – מתקנים נכנסים".

לדבריו, החישובים שעורך המשרד על בסיס מספר הרישיונות הניתנים למתקנים סולריים מהסוגים השונים ולפי הטכנולוגיות הקיימות מראים שבשנת 2015 צפוי שיעורה של האנרגיה המתחדשת בישראל לעמוד על "בין ארבעה וחצי לחמישה אחוז". ואולם הפרויקט באשלים, שלצורך הקמתו והפעלתו יידרש זמן רב, צפוי לסייע בעיקר לעמידה ביעד של שנת 2020.

גם התרחבות השימוש בגז טבעי להפקת חשמל, בעיקר בעקבות גילוי מאגרי הגז הימיים לחופי ישראל, עשויה להשפיע על התפתחות תחום האנרגיות המתחדשות. לעומת פחם, מזוט וסולר, הגז הוא משאב מקומי, ונחשב למזהם פחות. ואולם עדיין מדובר במקור אנרגיה מתכלה שהשימוש בו כרוך בפליטות גזי חממה בהיקף בלתי מבוטל, גם אם קטן מזה של הדלקים האחרים.

לנוכח יעדי הממשלה לאנרגיות מתחדשות לשנים הקרובות, מתן עדיפות לגז הטבעי עלולה להפוך אותו לחסם, אומרת מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה יעל כהן-פארן. "אם מחיר הגז יהיה נמוך, ודאי שליצרני האנרגיה המתחדשת יהיה קשה להתמודד מולו", היא אומרת. "אבל אני מסתכלת בראייה הוליסטית, ולא רק רואה את היעד של 2014". בטווח הארוך, היא מסבירה, יהיה צריך לדאוג שיחול מעבר "לאנרגיה נקייה יותר, ואז לאנרגיה נקייה". הכסף שיידרש לעשות את המעבר, היא מוסיפה, צריך לבוא מהגז.  

תוספת לדלקים הפוסיליים

גם בעולם, כך נראה, מגמת הצמיחה של האנרגיה הסולרית, שהיא מהירה אף יותר מטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות אחרות, עדיין נמצאת בצל הדלקים הפוסיליים (דלקי מאובנים) הוותיקים. דו"ח שנתי שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ביולי 2012 הראה כי עד שנת 2035 אנרגיה ממקורות מתחדשים צפויה להוות כשליש מכלל ייצור החשמל בעולם. עם זאת, דלקים פוסיליים, ובראשם פחם, אינם צפויים לאבד את הבכורה. סיבה מרכזית לכך היא הסובסידיות שמעניקות ממשלות ברחבי העולם למימון הדלקים האלה, שהגיעו בשנת 2011 להיקף של פי שישה מהסובסידיות המוענקות לאנרגיות מתחדשות.

כמו במדינות אחרות בעולם, גם בישראל האנרגיה הסולרית היא תוספת לדלקים הפוסיליים, אומר צמח בתגובה על התחזית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית. "אנחנו חלק מהמגמה הזאת. אנחנו צריכים שיהיה לנו תמהיל דלקים מגוון במשק הישראלי. ומכיוון שהיעד לאנרגיה המתחדשת כרגע הוא עשרה אחוז, הגז הטבעי אינו נוגס ביעדים האלה. הוא נוגס דווקא בדלקים היותר מזהמים".

ואולם על פי הדו"ח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, למגמה הזאת עלולות להיות השלכות חמורות. היקף פליטות גזי החממה בעקבות שריפת דלקים פוסיליים – ובהם הגז הטבעי – לצורך הפקת אנרגיה, כמתואר בתרחיש המרכזי בדו"ח, צפוי לתרום לעלייה של 3.6 מעלות בטמפרטורה הממוצעת בעולם בטווח הארוך, לעומת היעד של עלייה ב-2 מעלות שהגדירו מדענים (יעד שהוסכם גם על מנהיגי העולם) כגבול העליון, כדי למנוע השלכות בלתי הפיכות של שינויי האקלים.

אנרגיה סולרית ואנרגיות מתחדשות אחרות נחשבות למרכיב מרכזי בהתמודדות עם שינויי האקלים ובמעבר לייצור אנרגיה בר קיימא. עם זאת, טוענת כהן-פארן מהפורום הישראלי לאנרגיה, צריך להסתכל גם על הצד של הביקוש, לא רק על הייצור. ואכן החלטת ממשלה מספטמבר 2008 הציבה יעד לצמצום של 20 אחוזים בצריכת החשמל בישראל הצפויה לשנת 2020. התייעלות אנרגטית אפשרית, אם באמצעות שינוי התנהגותי, דרך חינוך והסברה או תמריצים כלכליים, ואם באמצעות קידום של טכנולוגיות לחיסכון בחשמל דוגמת מכשירי חשמל יעילים. לצד היעד המקביל לאנרגיות המתחדשות, שיפור היעילות האנרגטית מיועד להביא את ישראל להפחתה של 20 אחוז מפליטת גזי החממה בתחומה בשנת 2020 ביחס להיקף הפליטות החזוי לאותה שנה.

לדברי כהן-פארן, ההתייעלות האנרגטית באמצעות צמצום צריכת החשמל, שהיום ייצורו נשען בעיקר על דלקים פוסיליים, היא למעשה תנאי להרחבת חלקן של האנרגיות המתחדשות בתמהיל מקורות האנרגיה והגעה אל היעדים שהוגדרו להן. בסופו של דבר, כמו שמוסכם על מומחים רבים בתחום, האנרגיה הירוקה ביותר היא זו שמלכתחילה אינה מיוצרת.

מופיע בגליון פברואר 2013 (257) של "מסע אחר" וכן בגליון יוני של "גלילאו"